שיר בוקר - רגבים בגולן

’’שיר בוקר’’ תפס אותנו באהבתו לארץ ישראל ולעמל. לפני תשעים שנה כשכתב אותו אלתרמן, הייתה בארץ מלחמה ממשית, קיומית. הן בחלוציות והן בקרבות המלחמה. עשרות שנים אחרי כן, ברוך השם יש לנו ארץ, יש לנו מדינה.. אך לא די לנו בזה! ארץ ישראל, אנו נמשיך לחיות ולהזיע בך, “המדבר, אנו דרך בו נחצובה“, עד שתהיי שלימה. משימתינו העיקרית עתה היא להפריח בך רוח מחדש. גאולת הרוח, גאולת העם. בליבנו הדרך עוד נחצובה, לחבר שמיים וארץ! הבית האחרון בשיר נוסף במהלך העבודה עליו מתוך חיבור לארץ, לעבודה יום יומית באדמה, לשעות ושנים של מאמץ בחלקו הראשון של יום הלימודים שלנו ב’’רגבים’’ - העבודה החקלאית. ומתוך קדושה, ושאיפה לגדלות שנמצאת גם בעבודה, וגם בלימוד התורה ועבודת הרוח ברגבים. בשנה האחרונה ב’’רגבים’’ נהוג לבחור פרוייקט גדול שעליו עובדים במהלך השנה, בנוסף לעשייה היומיות ופרוייקטים שאנו לוקחים על עצמינו. אנחנו בחרנו לבנות שישה מצפים בחוות ביהודה ושומרון, מתוך רצון לחזור אל נחלת אבותינו השלימה. מילים: נתן אלתרמן לחן: דניאל סמבורסקי בהרים כבר השמש מלהטת ובעמק עוד נוצץ הטל, אנו אוהבים אותך, מולדת, בשמחה, בשיר ובעמל. ממורדות הלבנון עד ים המלח נעבור אותך במחרשות, אנו עוד ניטע לך ונבנה לך, אנו ניפה אותך מאד. נלבישך שלמת בטון ומלט ונפרוש לך מרבדי גנים, על אדמת שדותיך הנגאלת הדגן ירנין פעמונים. המדבר, אנו דרך בו נחצובה, הביצות, אנחנו ניבשן, מה ניתן לך עוד להוד ושובע, מה עוד לא נתנו וניתן. בהרים, בהרים זרח אורנו, אנו נעפילה אל ההר, האתמול נשאר מאחורינו אך רבה הדרך למחר. אם קשה היא הדרך ובוגדת, אם גם לא אחד יפול חלל, עד עולם נאהב או—